זאת השאלה ששאלתי את עצמי בשבועות האחרונים. כאשר קיבלתי את ההחזר שלי השנה, אני בתחילה תכנן לעשות מה שאני תמיד עושה: לשים חלק ממנו בחשבון החיסכון שלי לבלות את השאר. אבל פעמים להיות מה שהם, אני פשוט לא יכול להביא את עצמי לעשות גם. כפי ששיתפתי איתך כמה בלוגים לפני (אישור, יותר כמו התלוננו) את הריבית הבנקים מציעים על חשבונות חיסכון בימים אלה הם laughable. שנאתי את המחשבה לשים את החזר במקום שבו הוא יגדל בקצב של חילזון. ואני לא רציתי לבזבז את כל זה (אם כי הייתי נורא מתפתה!) כי הזמנים קשים עכשיו ואתה צריך לגנוב מזומנים רבים ככל שתוכל – רק במקרה. אז כשהמחסום ישב על השידה שלי, מאבד עניין כל יום, הלכתי הלוך וחזור לאן ללכת.

לבסוף, החלטתי. הייתי מקבל תקליטור. זה פשוט, מאובטח – בלי רעש, בלי מהומה. אבל במקום ללכת לאחד הבנקים הגדולים עם ענפים כל הזמן צצים על כל פינה כמו סטארבקס, פניתי אל בנק קטן, הקהילה. עכשיו, אני מודה, כאשר בחרתי את הבנק זה היה בגלל הנוחות ואת היכרות יותר מכל דבר אחר. היא קרובה לבית שלי, ויש לי שם חשבון במשך שנים. שם המשפחה האהוב עלי הוא Cacciatore ובכל פעם שאני הולך לחלון שלה אני מתחיל לשיר את השיר של בילי ג’ואל “מעבר החוצה” (… הוא עובד אצל מר קאצ’אטורה ברחוב סאליבן, מול המרכז הרפואי …) כן, זה נדוש, אבל שנינו צוחקים מזה. אתה פשוט לא יכול למצוא את אותו בברכה, מרגיש שכנות באחד הבנקים ענק קונגלומרט. ויש לי שיעור הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, אם כי הייתי צריך לבחור את תקליטור 15 חודשים כדי לקבל את זה. רציתי שישה חודשים או שנה אחת, אבל בסוף היום אני מעדיף את ההחזר שלי להרוויח יותר.

עזבתי את הבנק מרגיש די טוב על ההחלטה שלי, מוקדם יותר השבוע קראתי מאמר פיננסי מקוון שגרם לי להרגיש טוב יותר. מתברר כי בנקים קהילתיים קטנים נוטים להציע ריבית גבוהה יותר על החשבונות שלהם מוצרים שונים, על פי FDIC. עכשיו אני שמח מאוד שהנחתי לבדיקה הזאת לשבת על השידה שלי לזמן מה. אנג’לה אפרון