אתמול נפרד העולם מאחת הדמויות הנערצות והאהובות ביותר. בגיל 95, נשיא דרום אפריקה לשעבר, פעיל האפרטהייד, נלסון מנדלה, נפטר בעודו מוקף במשפחתו, והשאיר אחריו מורשת של סליחה, סבולת ודמוקרטיה.

מדיבה, שם משפחתה של מנדלה וכיצד הוא מוכר בחיבה, נכלא ב- 1964 ב- 27 שנים בגלל פעילותו נגד מדיניות הדיכוי של האפרטהייד. עם זאת, במהלך מאסרו הוא הפך לסמל של חופש, מחאה מעוררת השראה עבור הרפורמה הממשלתית הן בדרום אפריקה והן בחו”ל, במיוחד בקמפוסים האמריקאים. Madiba שוחרר בשנת 1990 כדי למצוא עצמו דמות פוליטית בעל שם עולמי, לאחר מכן קיבל את פרס נובל לשלום בשנת 1993 והפך לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה.

בתקופת כהונתו כנשיא ומעבר לכך, מנדלה נתן השראה לאחרים לפעול בענווה ולטובת האנושות. “אנחנו תמיד נאהב את מדיבה על מנת ללמד אותנו שאפשר להתגבר על שנאה וכעס על מנת לבנות אומה חדשה וחברה חדשה”, אמר נשיא דרום אפריקה, יעקב זומה. למרות המוניטין השנוי במחלוקת של מנדלה בשבי, הוא זכה להתפעלות עולמית עם שחרורו וב -25 השנים האחרונות לחייו. המאבקים וההישגים של המנהיג השתקפו במוסיקה עממית, כמו גם במספר סרטים הוליוודיים, האחרון שפורסם בסוף נובמבר, בכיכובו של השחקן הבריטי אידריס אלבה וכותרתו מנדלה: הליכה ארוכה לחופש.

אף על פי שבריאותו של מדיבה נכשלה בשנים האחרונות, מותו עדיין נפגש עם תגובה רגשית, משמירות נרות דומעות ועד חגיגות שמחה של חייו המדהימים. טאטא, או “אבא”, כפי שמנדלה היה ידוע גם, בוודאי ייזכר כדמות של צדק וצדק. “איבדנו את אחד מבני האדם הכי משפיעים, האמיצים והמעולים, שכל אחד מאתנו ישתף עמנו בכדור הארץ, הוא כבר לא שייך לנו – הוא שייך לגילים”, אמר הנשיא אובמה בנאום שנשא אתמול.

במהלך 10 הימים הבאים יעריצו את מנדלה באמצעות אירועים וטקסים ברחבי העולם, עד להלווייתו הממלכתית המשודרת בעולם ב -15 בדצמבר.

המחשבות שלנו הן עם מדיבה, כפי שאנו זוכרים ומכבדים אותו על תרומותיו המיוחדות הן לארצו והן לעולם.